החטאת רובץ ואלינו תשוקתו וימשול בנו : על הרוע שאף פעם לא נטש אותנו, למעשה - אז ממילא אינו חייב לחזור
ראו נא מעט מן החטאת:
•
כדור הארץ קיים 4.5 מיליארד שנים
•
15 מיליון קרבנות במלחמת העולם הראשונה
•
50 מיליון קרבנות במלחמת העולם השנייה
•
כל שבוע מתים ממחלות נהרגים ממלחמות עשרות ונרצחים עשרות אלפי בני אדם
•
יש מספיק משאבים קיומיים לכל האנשות על פני כדור הארץ, שהוא רק אחד ממיליארדי עולמות אחרים
•
לפני 50 שנה היו 100 מדינות בעולם והיום כמעט פי 3
•
מדינות קמו ונפלו לאורך כל ההיסטוריה
•
מקור חלק מהמלחמות הן הדתות
•
50 מוקדי טרור בעולם
•
130 שנים קיים עימות בין הישות הציונית לישות הערבית
•
10 פעמים נכשל המו"מ עם הפלשתינאים
•
התקופה הארוכה ביותר שעם ישראל היה קיים כמדינה בארצו היא מלכות בית דוד -70 שנה
•
500 מיליון מוסלמים עוטפים גיאוגרפית את ישראל
•
כל 6 שנים בממוצע מקום המדינה מתקיים קונפליקט מלחמתי
•
מדינת ישראל יושבת על השבר הסורי- אפריקאי וברעידת אדמה בינונית בבית שאן יהיו כ- 16,000 וכ- 100,000 פצועים.
•
כסף, פרסום ומין מהווים מנועי צמיחה והרס של האנושות.
•
כלל ה 20-80 עובד גם בישראל היום- רק 20% נושאים בנטל הממשי הכולל
•
20% אנשים ערכיים והשאר בורים יחסית , וולגריים שרק החיצוניות הריקה של הופעה גברית ונשית בראש מעייניהם– נשים שלא מושכל עליהן כי גבר מחפש מיטה ואשה חיזור.מסכנות. וגם מסכנים
•
מעל 100 גלויות של יהודים התקבצו בישראל
•
חיכוכים בין כל המגזרים והמגדרים באוכלוסיה
ולמרות הכול: עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה ! מדוע?
כי כולנו ללא יוצא דופן מעדיפים את הטוב ומנסים ללכת לאורו, אפילו כשאנו עושים מעשים מזוויעים אנו עדיין מחפשים את התירוץ כיצד המעשה הרע שעשינו הוא בעצם דבר שמשרת את הראוי והטוב. כולנו רוצים בטוב אך משום מה נמשכים גם אל הרוע: אין מה לעשות הרוע יותר סקסי, יותר מפתה וגם איך לומר זאת בעדינות – יותר מעניין. תחשבו על זה : עם מי הייתם רוצים לשתות קפה -עם אלוהים או השטן ? במחשבה ראשונה עם אלוהים, אבל אחרי שחושבים על זה אנחנו די יודעים שזה אולי יותר כבוד ויותר ראוי לשבת עם אלוהים, אבל יהיה לנו הרבה יותר מעניין עם השטן. אולי זאת הסיבה שאנחנו מעדיפים לצפות בסרטי נבלים ורשעים ושרק 'חדשות רעות' מביאות רייטינג ? אולי משום כך הפכנו את העבריינים לגיבורי תרבות. אלא הרוע כשלעצמו: "רוע שהוא סיבת עצמו, כרוע בלבד – את הרוע הזה אינכם יכולים לחסל. לשווא תנסו לראות בו תופעה של כוח כזה או אחר ש"כשלעצמו" איננו מזיק או מועיל, או שניתן לתעל אותו לטובה, או שהוא סטייה מקרית, טעות, טירוף מערכות, מפלצתיות – גילוי מזיק של מערכת רציונאלית שנקלעה לתנאים שליליים. את השטן לא ניתן לתקן. את השטן אי אפשר להסביר, הוא חלק מן ההוויה שלכם, הוא יש, הוא מה שהוא.
לא ניתן להכחיד את המציאות של הרוע בעולם ובבני האדם .הרעות המיותרות בחברה כמו שוק קפיטליסטי או מדינת לאום, למשל, הן מערכות המסדירות ייצור והפצה של רעות מיותרות לכן-עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה! הפוסט מודרניסט יאמר כי אין עיקרון מאחד לתיאור או הסבר של המציאות, אם מפני שהעולם כאוטי או מפני שההכרה האנושית מוגבלת : הציונות נכנסה בישראל למרכאות כפולות מזה שנות דור. קם בארץ דור פוסט ציוני במובן זה שהציונות נחשבת בעיניו לדבר שאבד עליו הכלח. מנטרה שמשננים בבית הספר ובטקסים שאינם אומרים דבר לאיש. מדובר ב"ישראלים שאינם חיים עוד למען אידיאולוגיה לאומית. הם לא עסוקים בעברה של המדינה אפילו לא בעתידה. הם חיים למען "החיים עצמם" כלומר מדובר בישראלים שסבורים כי תפקידה של הציונות נסתיים. יפי הבלורית והנפש חיפשו ומצאו דרך, נטועה בדיון -מוסרי שיטתי, לשקם רצף מושגי שיאפשר להשוות בין הרוע שהתחולל באושוויץ לרוע שמחוללים צאצאי הקורבנות ויורשיהם לאנשים שאותם הפכו לפליטים, לגרים בארצם , לנתינים תחת משטר כיבוש צבאי. והאמינו לי : או שאלוהים באמת רשע ,או שאיננו בעצם קיים, או שהיה קיים ובעצמו מת שבע ימים ושבע צרות מרוע העולם ,וייתכן כי הוא עדיין חי אבל הוא סחוט נפשית. איך ייתכן שיש אלוהים בעולם שהוא כל כך רע: "אולי אלוהים ברא את העולם ברגעי חולשה , או כששרתה עליו רוח של אכזריות ? לדעתי , אין שום צורך לפסול קטגורית מחשבה ואמונה דתית ו/או פילוסופית ולו מבחינת כבוד האדם ובודאי כבוד האדם היהודי . תקשורת ההמונים החדשה והמסורתית יוצרת את "הלם ההווה" ומשווקת את הרעות בחברה. שטיפת המוח של התקשורת הכניסה אותנו למצב פוסט- מודרני שבו אין בני האדם מוצאים טעם לכלום, אין משמעות לכלום. אין עבר ואין עתיד יש רק עכשוויזם של רוע ושל אכול ושתה. צריכה תרבותית של רוע התקיימה ומתקיימת באמצעות מה שמכונה "אמצעי התקשורת החדשים", אך בהחלט באה לידי ביטוי גם במה שנחשב לתקשורת המסורתית שמאפשרים צריכה יומיומית, פשוטה וזמינה, של רוע מזוכך לקהלי מטרה שונים בחתך של קבוצות גיל: ילדים, נוער, מבוגרים; ז'אנרים אמנותיים: ספרות ילדים, אימה, מלודרמה, סאטירה, ריאליה. מה שאולי מייחד את תקופתנו הוא הגלובליזציה של הרוע שצועדת יד ביד עם תהליכי הגלובליזציה: של הכלכלה, של התעבורה, של התקשורת, של המלחמות, של התיירות, של מאזן האימה ושל מערכת היחסים הבין-מדינתיים: עוני, אבטלה, מגפות, זיהום סביבתי, טרור וסמים. כל אלו אינם יודעים גבולות . "האדישות למצוקת האחר פותחת שער למדרון, המוביל עד להשלמה עם מיותרותו של האחר. " "הטרור השקט" של חיי היומיום - טרור זה מנצח על מציאות היפר-ריאלית חדשה, בה האלימות והמוות הפכו זה כבר לתשוקה מסוגננת, אסתטית במהותה, המתרגמת: כאבים, אסונות ואפוקליפסות - ליופי מרוחק ואדיש" .
ולסיכום , מה שמדאיג :
•
שאין אמת אובייקטיבית. לכל אחד האמת שלו וכולן נכונות.
•
שאין תיאוריות נכונות ולא נכונות. כל חברה והאמת שלה, וכל תקופה וההתנהלות המתאימה לה.
•
שהתרבות בה צמחנו תקפה רק במסגרת אותה תרבות. תיאוריות רוע משמרות את הכוח בידי האליטות השולטות .
•
שהתודעה של האדם משפיעה על מה שיקרה לו . כפי שתורת הקוונטים הוכיחהשכל מה שקורהזה "בעיני המתבונן"
•
שאין הבדל בין מי שלוקח אנטיביוטיקה כשהוא חולה לבין מי שלוקח קמיע של הרב כדורי. מה שקובע הוא שמאמינים בזה. לכל תרבות של מדינת "כל אזרחיה" מהגלויות , יש דרכים יעילות להטמיע את אחיתופל.
•
שתרבות המערב אחראית לכוחניות, לאלימות ולהרס הסביבה
•
ז.גילו של הרוע האנושי הוא כגילו של יצר לב האדם. הרוע, יש גורסים, טבוע בנו, הוא חלק מאתנו. הפיתוי לעבור את הגדר טמון בהוויה האנושית, ככתוב בספר בראשית, "לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו" .
הרוע היה כאן מאז הפיכתו של האדם ממלקט פירות צמחוני לטורף. מאז היא טמונה בזיכרון האנושי ההיסטורי, תהליך המכונה "מאדם לזאב." ואיך להתמודד? השתדלו להיות ישרים ותורמים לחברה ולמדינה , אולם זכרו כי עדיף לחיות מכוער ולנצל את הרוע למען עשות טוב - מאשר למות יפה !
